מה קרה כשקיבלנו החלטה שבתנו הבכורה תישן אתנו במיטה?

קיבלנו החלטה מראש, חשבנו על זה, דמיינו, ידענו שנרצה אותה מאוד קרוב…
הכנו את המיטה, הגדלנו אותה שיהיה נוח לכולנו, אימא בייבי ואבא – מיטה גדולה ורחבה, מצעים בגוונים בהירים אשר כובסו בנוזל כביסה לתינוקות, שמיכה קטנטנה ונעימה מהסוג האיכותי ביותר, אפילו כרית מיוחדת אשר מתאימה לגילה הרך.
חששנו מאוד שחס וחלילה נתגלגל עליה בלילות בשנתנו העמוקה, לכן תחמנו את מקום השינה המרופד שהקצנו לכבודה בגלילים ארוכים ורכים שהפכו עם הימים למוצר של ממש – מיטטה.
מכיוון שידעתי שאניק את הפצפונת הקסומה, הכנתי במיטה גם כרית גדולה ונוחה כך שאוכל להתיישב בלילה מתוך שינה מעורפלת ולהניק אותה תוך שהיא נרדמת חזרה לינת לילה טובה ורגועה ואני בעקבותיה…

איזה יופי, חלום ממש, נכון?

זה באמת היה רק חלום ואז לא תיארנו לעצמנו עד כמה הוא יהיה רחוק מהמציאות..
כעת, בואו אספר לכם מה באמת קרה:
שבתנו הבכורה נולדה, קיווינו שהיא תירדם במיטה, אבל זה כשלעצמו דרש מחקר מעמיק למידה ועבודה קשה. כמובן שבפועל היא נרדמה במקום הכי זמין ונוח עבורה (שלא תמיד היה גם עבורנו) – על הידיים ובעיקר על פרק היד החזקה והבטוחה של אבא, המתנועעת קבוע, זה קרה תוך שאנחנו יחד צופים בסרטים במשך חודשים עמוק לתוך הלילה…
כאשר ווידאנו שהבייבי ישנה באמת ועל בטוח, העברנו אותה בזהירות רבה למקום השינה שלה ואז מיד כשהנחנו אותה היא התעוררה והשעה כבר הייתה 4 לפנות בוקר – כך שבכל פעם מחדש, מצאתי את עצמי מלטפת אותה עוד שעה ארוכה ועוזרת לה להיכנס שוב לשינה, מתוך הבנה שהשינה שלי רק הולכת ומתרחקת…

שמעתם פעם את המשפט שאומר: סבלנות אי אפשר לקנות בשום חנות?

אז המשפט הזה נכון (ורק בתור הורים הבנו עד כמה הוא נכון).
אם את לבדך, תדאגי לישון תמיד כשהיא ישנה! (ובטוח שמעת את זה המון פעמים, אבל זאת ממש לא קלישאה)
אם יש בסביבה מתנדב/ת מעל גיל הכרחי על פי חוק – וכמובן, כזה שאתם סומכים עליו. מומלץ להשאיר את הבייבי אתו וללכת לישון מיד.
זכרו! תמיד יודעים איך מתחילים את הלילה אבל קשה לחזות את מה שיקרה בהמשך ובסופו – לכן, לכו לישון מיד כשהתינוק נרדם. אל תנסו לנצל את הזמן לדברים אחרים – אלא אם כן, אין לכם אתם סוג של גיבורי על אשר מסוגים לחיות בלי שעות שינה.
אז עד גיל 3 חודשים, תוכלו להרגיש בשיפור קל.
שיפור נוסף יחול אחרי גיל 6 חודשים.
כמובן שזה תלוי בתינוק ויש גם ברי מזל שכבר בגיל חודשיים הקטנטן החליט שהוא מאמץ לעצמו שנת לילה עמוקה ומתוקה.

במוקדם או במאוחר הקושי עובר, כל תינוק והדרך שלו. הוא יודע אותה.
תנו לו את המקום להראות לכם ותאמינו בו – כמובן, גם שמירה על אופטימיות תוכל לסייע לכם, בעיקר בימים בהם אתם עייפים במיוחד.
תתמכו בתינוק באמצעות עזרים ואמצעים חיוניים, כמו: אוכל לפני השינה, מוצץ, מוסיקה נעימה ומרגיעה, מקום משלו, סדר יום קבוע, הכנה לשינה (טקס), וקדימה למסע השינה….

לילה טוב!